#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין האשה שנחבשה על עסקי ממון? וכשהורהנה?<br>ועל עסקי נפשות?<br>והאם איירי כשיד עכו""מ שולטת או יד ישראל?"	"על עסקי ממון מותרת לבעלה.<br>בהורהנה לחד שינויא בגמ' אסורה, לשינויא אחרינא דינה כנשבתה.<br>על עסקי נפשות אסורה.<br>ואיירי כ""ז כשיד ישראל תקיפה, אבל אם יד עכו""מ תקיפה אפילו על עסקי ממון אסורה לבעלה."	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתא בברייתא בבת ישראל שהורהנה באשקלון, ועדיה מעידים שלא נטמאה, וריחקוה בני משפחתה. מה אמרו להם חכמים?<br>ומה דקדקו בדין נשבתה על עסקי ממון לל""ק ולל""ב?<br>ואיך נאמר הדבר ללשון השלישית שבגמ'?"	"אם אתם מאמינים לעדים שהורהנה, האמינום שהיא טהורה, ואם לא אל תאמינו שהורהנה.<br>לל""ק דקדקו דמה דבעינן עדים הוא רק בהורהנה, אבל נשבתה על עסקי ממון בלא עדים שריא אף כשיד עכו""מ תקיפה. ודחו די""ל ה""ה נשבתה, ומעשה שהיה כך היה.<br>לל""ב דקדקו דאף על עסקי ממון לא שרינן אלא בעדים היכא דיד עכו""מ תקיפה, דסברו לדמות הורהנה לנשבתה. ודחו דיש לחלק ביניהם.<br>ללשון ג' הגמ' הקשתה מהברייתא סתירה למשנה דעל עסקי ממון מותרת לבעלה. וע""ז נאמר לחלק בין כשיד ישראל תקיפה, לכשיד עכו""מ תקיפה."	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין כהנות שבעיר שכבשה כרכום למבואר במשנה?<br>ומה דין חביות פתוחות בשעת מלחמה?<br>ומה החילוק בין הדינים? (2)<br>ולשינויא בתרא, באיזה אופן איירי? (2)	"כהנות אסורות, חביות מותרות.<br>א. לבעול אין פנאי, לנסך יש פנאי.<br>ב. אף בבעילה לא אסרו אלא בכרכום שכבש מלכות אחרת, אבל באותה מלכות שומרים שלא יבזזו כדי שיעלו לו מס.<br>והאי דשרינן באותה מלכות, פליגי בה אי חישיינן שמא ברח אחד ובעל, ובעינן משמרות רואות זו את זו, וכגון שיש שושילתא וכלבא וגווזא ואווזא, או דבלא""ה נמי לא חיישינן לאחד שיברח ויבעל."	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בולשת שנכנסה לעיר, מה דין חביות סתומות ופתוחות, בשעת שלום ושעת מלחמה?	שעת שלום - חביות פתוחות אסורות, סגורות מותרות.<br>שעת מלחמה - הכל מותר. (ולחד שינויא הוא רק בכרכום של אותה מלכות).	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דנו בגמ' בעיר שהקיפה כרכום ויש בה מחבואה, איך הדין כשיש בה מקום רק לכהנת אחת, האם הותרו כולם.<br>וכן דנו באומרת לא נחבאתי ולא נטמאתי אי נאמנת בפשא""ס.<br>מהיכן סברו לפשוט כל דין? ומה דחו?"	"סברו לאסור באופן הראשון, משום דהו""ל כב' שבילים ובאו להשאל בבת אחת. ודחו דשאני הכא דלא ודאי נטמאה.<br>וסברו לאסור באופן השני, מעובדא דנהר פקוד דהו""ל אנ""ס נגד עדים. ודחו דהתם ודאי איכא מיא, הכא שמא לא נטמאה."	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם העדים דלהלן נאמנים על שבויה או כהנת בעיר שכבשה כרכום שלא נטמאה:<br>היא עצמה?<br>בעלה?<br>בנה ובתה?<br>עבד ושפחה?<br>שפחה דידיה?<br>שפחה דידה?<br>ובמסיח לפי תומו?	עבד ושפחה נאמנים.<br>היא ובעלה, ובנה ובתה. אין נאמנים.<br>שפחה דידיה נאמנת,&nbsp;ומחלוקת לגבי שפחה דידה.<br>ומסיח לפי תומו מהני גם בבנה ובתה ובשפחתה.	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במתני' מבואר דשפחה נאמנת להעידה שלא נטמאה, מ""ש מהא דלעניין גט ישן לא מתירים לה להתייחד עמו עם שפחתה משום שליבה גס בה? (3)"	לרב פפי בשבויה הקילו.<br>לרב פפא שפחה דידיה נאמנת, דידה לא.<br>לרב אשי ביחוד דהשתיקה מתירה אינה נאמנת, בשבויה דבעינן שתעיד שלא נבעלה נאמנת, דתרתי לא עבדה.	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איכא ברייתא דשפחתה אינה נאמנת להעידה שלא נטמאה, ובברייתא אחרת איתא דנאמנת.<br>איך יתפרש החילוק לרב פפי ורב אשי דס""ל דשפחה דידה נאמנת בשבויה?<br>ולר""פ דס""ל דרק שפחה דידיה נאמנת ולא שפחה דידה?"	"לרב פפי ורב אשי בע""כ תנאי היא.<br>לרב פפא כולהו ס""ל כוותיה דאינה נאמנת, והברייתא דנאמנת איירי במסיח לפי תומו."	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה אמר תחילה רב חסדא לאותו שטען שהוא אחיו של מרי בר איסק וא""ל שאינו מכירו?<br>ומה פסק אח""כ?<br>ומה הוכיחה מזה הגמ'?"	"א""ל שפיר קאמר לך, כמו יוסף שהם לא הכירוהו שבא בחתימת זקן. ולזה יביא עדים.<br>וא""ל שיש לו עדים ומתייראים ממנו שהוא איניש אלמא. וא""ל למרי שהוא יביא עדים, דהכי ידון לכל אלימי.<br>והקשו דהשתא נמי יבואו העדים ויעידו כמותו, ולזה אמרו דתרתי לא עבדי. וה""נ בשפחה דידה לרב אשי סמכינן עליה בשבויה דתרתי לא עבדה."	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עשה ר' זכריה בן הקצב כשאסרו עליו את אשתו משנשבית?<br>ומה הדין בגרושתו אם הוא כהן ואם הוא ישראל?<br>ומה טעם החילוק?	ייחד לה בית בחצרו, וכשיצאה יצאה בראש בניה, וכשנכנסת נכנסת בסוף בניה שלא יהיה יחוד.<br>בגרושה אם הוא כהן מיד לא תדור בשכונתו. ובישראל משתנשא לאחר.<br>ומה שמותר לעשות כן בשבוייה משום דבשבוייה הקילו.	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרינן דאשה שנשבתה על עסקי נפשות אסורה לבעלה, מהם עסקי נפשות? (2)<br>ובמה נחלקו חזקיה וריו""ח?"	"מח' אי נשיהם של רוצחים, או גם של גנבים שדינם למלכות מיתה.<br>ופליגי חזקיה וריו""ח אם הוא רק אחר שנגמר דינם למיתה או גם קודם לזה."	כתובות דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לר""פ אין שפחתה נאמנת להעידה שלא נטמאה.<br>והא תנן דאין אדם מעיד על ידי עצמו, ומשמע דשפחה כן?"	שפחתה נמי כעצמה דמיא.	כתובות דף כז		
